הבנת Rahul Gandhi: למה הוא אומר מה שהוא אומר
צילום: הקונגרס

''האנגלים לימדו אותנו שלא היינו אומה אחת קודם ושזה ידרשו מאות שנים עד שנהיה עם אחד. זה ללא בסיס. היינו אומה אחת לפני שהגיעו להודו. מחשבה אחת נתנה לנו השראה. צורת החיים שלנו הייתה זהה. בגלל שהיינו אומה אחת הם הצליחו להקים ממלכה אחת. לאחר מכן הם חילקו בינינו. 

מכיוון שהיינו אומה אחת לא היו לנו הבדלים, אבל נטען שאנשינו המובילים טיילו ברחבי הודו ברגל או בעגלות שוורים. הם למדו זה את השפות של זה ולא הייתה ביניהם ריחוק. מה לדעתך יכולה הייתה להיות כוונתם של אותם אבות קדמונים מרוחקים שלנו שהקימו את סטובנדה (ראמשוואר) בדרום, את ג'אגנאת' במזרח ואת הארדוואר בצפון כמקומות עלייה לרגל? אתה תודה שהם לא היו טיפשים. הם ידעו שעבודת אלוהים הייתה יכולה להתבצע באותה מידה בבית. הם לימדו אותנו שמי שליבם זוהר מצדקות היה הגנגס בבתיהם. אבל הם ראו שהודו היא ארץ אחת בלתי מחולקת שנוצרה כל כך על ידי הטבע. לפיכך הם טענו שזה חייב להיות אומה אחת. בטענה כך, הם הקימו מקומות קדושים באזורים שונים של הודו, ופיטרו את האנשים עם רעיון של לאום באופן שאינו ידוע בחלקים אחרים של העולם''. - מהטמה גנדי, pp 42-43 הינד סווארג '

פרסומת

נאומיו של רהול גנדי בבריטניה מרימים כעת גבות בקרב מצביעיו במגרש הביתי. בהתעלמות מהסברה פוליטית, שמעתי אנשים רבים אומרים שאין צורך לבינאום את ענייני הבחירות המקומיות והביתיות ולהגיד או לעשות דברים על אדמה זרה שמכתים את תדמיתה ומוניטין הודו. השווקים וההשקעות מושפעים מאוד מתפיסה ולכן התדמית והמוניטין של מדינה חשובים ביותר. אבל אנשים שדיברתי איתם נשמעו כאילו הגאווה הלאומנית והרגשות הפטריוטיים שלהם נפגעו מהתבטאויותיו של רהול גנדי בפלטפורמות מעבר לים המצביעות על כך שמוח הודי טיפוסי רגיש לבינאום של סוגיות פנים מחוץ לבית. דוגמה טובה היא כיצד ההצהרה של אסדודין אואיסי בפקיסטן התקבלה היטב על ידי האנשים בהודו.  

בפוליטיקה אלקטורלית, אף פוליטיקאי לא היה מרשה לעצמו אי פעם רגשות פוגעניים של מצביעיו. האם רהול גנדי נאיבי לא להבין זאת? מה הוא זומם? האם הוא אינטרנציונליסט בסתר? איזו סיבה הכי יקרה לו? מה מרגש אותו ולמה? 

בפרלמנט ובאינטראקציות חיצוניות, רהול גנדי הסביר את הרעיון שלו על הודו כמה פעמים כ"איחוד מדינות", הסדר שהגיע כתוצאה של משא ומתן מתמשך. לדבריו, הודו אינה אומה אלא איחוד של אומות רבות כמו האיחוד האירופי. RSS הוא, לדבריו, שרואה בהודו כישות גיאוגרפית (וכאומה).  

שאל חייל את הרעיון שלו על הודו והוא יגיד אם הודו היא לא ישות גיאוגרפית, אז על איזו ישות בלתי נראית אנחנו מגנים בגבול ומקריבים קורבנות אולטימטיביים? התקשרות רגשית ותחושת שייכות לטריטוריה מצויה אפילו אצל בעלי חיים רבים, למשל, תופעה שכיחה לראות כלבים נובחים ונלחמים בכלב חודר כדי להגן על הטריטוריה שלהם. לא יהיה זה מוגזם לומר שכל ההיסטוריה והפוליטיקה העולמית הנוכחית עוסקים במידה רבה בטריטוריה ואימפריאליזם של 'אידיאולוגיה'. 

ההתנהגות הטריטוריאלית של כלבים ושימפנזים מתפתחת בבני אדם ולובשת צורה של "אהבה למולדת". בחברה ההודית, רעיון המולדת הוא בין המבנים המוערכים ביותר. זה בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר ברעיון של जननी जन्मभूमिश्च स्वर्गादपि गय।, אפילו אמא היא, ואמא היא, וסופר. זה במקרה גם המוטו הלאומי של נפאל.  

ילד הודי טיפוסי משרה ודוחה את האהבה והכבוד למולדת בדרך של סוציאליזציה ראשונית באמצעות אינטראקציות במשפחה הקרובה עם ההורים, בבתי ספר עם מורים ועמיתים, ספרים, שירים פטריוטיים ואירועים כמו פסטיבלים לאומיים, קולנוע וספורט וכו'. טקסטים של בית ספר, אנו קוראים בגאווה סיפורים של גיבורי מלחמה גדולים כמו עבדול חמיד, נירמלג'יט קהון, אלברט אקה, בריג אוסמן וכו' או ראנה פראטאפ וכן הלאה שהקריבו את חייהם בהגנה על מולדתם והגנתם. חגיגות הפסטיבל הלאומי בבתי הספר ובקהילות בימי העצמאות, בימי הרפובליקה ובגנדי ג'יאנטי ממלאים אותנו בגאווה לאומנית ובפטריוטיות. אנחנו גדלים עם אתוס האחדות במגוון וסיפורי תהילה של ההיסטוריה והציוויליזציה ההודית ומרגישים גאים מאוד בהודו. כך מעצבים גורמים של סוציאליזציה ראשונית את זהותנו הלאומית ומשרים חיבה ומסירות למולדת. 'אני' ו'שלי' הם המבנים החברתיים. עבור אדם ממוצע, הודו פירושה ארץ האם העצומה של מיליארד אנשים מגוונים, כולם קשורים לחוט הרגשי המשותף של ההודי-איזם או הלאומיות; זה אומר הציוויליזציה העתיקה ביותר בעולם, ארצם של גאוטאם בודהה ומהטמה גנדי.   

עם זאת, בניגוד להודי ממוצע, הסוציאליזציה העיקרית של רהול גנדי הייתה שונה. מאמו, הוא לא היה סופג ערכים חברתיים, אמונות ורעיונות של המולדת באותו אופן כמו כל ילד הודי טיפוסי. בדרך כלל, לאמהות יש השפעה משמעותית ביותר על התפתחות האמונות והאישיות אצל ילדים. אמו גדלה באירופה כשהרעיון של איחוד הלאומיים כמעט התממש. זה טבעי שרהול גנדי ספג יותר "ערכים אירופאים ורעיון של האיחוד האירופי" מאמו מאשר "ערכים הודים ורעיון של הודו כמולדת". כמו כן, החינוך בבית הספר, הגורם השני בחשיבותו של סוציאליזציה ראשונית עבור Rahul Gandhi היה שונה מאוד. מסיבות ביטחוניות, הוא לא יכול היה ללמוד בבית ספר רגיל ולא יכול היה להיות מושפע מהמורים והחברים באותו אופן כמו הודי ממוצע.   

לאמהות ולסביבת בית הספר יש תמיד את ההשפעה הגדולה ביותר על סוציאליזציה ראשונית של ילדים, הם בדרך כלל מחדירים ומעצבים נורמות, ערכים חברתיים, שאיפות, אמונות, אמונות ותפיסות עולם, כולל גישה ועמדות כלפי ארצו. ייתכן, שהמקור היחיד החשוב של רעיונות ומערכת ערכים עבורו היה אמו שבילתה את ילדותה ואת ימי הבגרות המוקדמים באירופה. אז, סביר יותר שהוא רכש את הרעיון היוניוניסטי של אירופה, הנורמות ומערכת הערכים של אירופה דרך אמו. אין פלא, הערכים של רהול גנדי והרעיון של המדינה 'שלו' שונים מהודי טיפוסי. בהתבסס על האתוס התרבותי, השקפתו דומה יותר לזו של אזרח אירופאי. באופן היפותטי, אם אמו של רחול גנדי הייתה בת לחייל הצבא ההודי ולו היה לומד בבית ספר צבאי הודי כתלמיד רגיל, כנראה, הוא לא היה מדבר בצורה שהפכה למאפיינים שלו עכשיו.  

סוציאליזציה ראשונית היא הכלי החזק ביותר להתקנת תוכנה של אידיאולוגיה ותורות במוחותיהם של ילדים. הדת והלאומיות המוטבעות בדרך זו הן אמיתות מובנות מאליהן מעבר להיגיון עבור המתבונן, השולטות בעולם ומהוות את ליבת הפוליטיקה העולמית. כל התעלמות ממזרקה זו פירושה חוסר הבנה וניהול לא הולם.  

בהקשר זה, יש להסתכל על הרעיון של רהול גנדי לגבי הודו כאיחוד וולונטרי של מדינות בדיוק כמו האיחוד האירופי. מבחינתו, כמו האיחוד האירופי, גם הודו אינה אומה אחת אלא הסדר חוזי בין מדינות שהגיע לאחר משא ומתן; מבחינתו, האיחוד נתון לתוצאות של משא ומתן מתמשך. כמובן שאפשר לבטל איחוד מדינות כזה בדיוק כמו שבריטניה יצאה מהאיחוד האירופי לאחרונה. וכאן הרעיון של Rahul Gandhi הופך מעניין ל'קבוצות' התומכות ב''BREXITing from Union of India''.   

ראהול גנדי אולי לא מתכוון לשום רצון רע נגד הודו. זו בדיוק הדרך שבה מוחו פועל בגלל מסגרת השקפות או תוכנות המותקנות במוחו באמצעות סוציאליזציה ראשונית, כדי לתת אנלוגיה מהמדע. זה גם מסביר מדוע הרעיון של בן דודו ורון גנדי על הודו אינו זהה לרעיון של Rahul Gandhi, אם כי שניהם מגיעים מאותו שושלת אך שונים בהורות ובחינוך מוקדם.  

נראה שהרצון החופשי אינו כל כך חופשי; זה בחינם רק בתוך התוכנה ומערכת ההפעלה שלו.  

מדינות לאום גיאו-פוליטיות הן המציאות, אין דרך לברוח מזה באקלים הנוכחי. אי אפשר לוותר על רעיון לאום בגלל אינטרנציונליזם המבוסס על אידיאולוגיה פוליטית או דתית. באופן אידיאלי, מדינות לאום צריכות לקמול רק בגלל אינטרנציונליזם המבוסס על ערכים אנושיים אוניברסליים שנותרו בגדר חלום רחוק מאוד.   

רהול גנדי, בניגוד לפוליטיקאים טיפוסיים, אומר את דעתו בכנות מבלי להתעסק הרבה בהשלכות בפוליטיקה האלקטורלית. הוא נותן קול למדורים בעלי דעה דומה על הודו; או לחילופין, ביטוי הרעיונות שלו הוא אסטרטגיה מחושבת היטב למשוך אנשים עם דעות דומות לקילומטראז' פוליטי. במקרה זה, פגישות העירייה שלו, אחרי הבהרט יאטרה שלו, בקיימברידג' ובמכון לעניינים בינלאומיים (צ'טהאם האוס) בלונדון, אספו סערות של הבחירות הכלליות הקרובות.  

***

***

פרסומת

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את השם שלך כאן

למען הביטחון, נדרש שימוש בשירות reCAPTCHA של גוגל הכפוף לגוגל מדיניות הפרטיות ו תנאי שימוש.

אני מסכים לתנאים אלה.