תסביך מיעוטים המערב חוסר ביטחון ופחד אינו מוגבל רק למוסלמים בהודו. כעת, נראה שגם הינדים מושפעים מתחושת חוסר ביטחון ומפחד שיחוסלו בעתיד על ידי המוסלמים, במיוחד כשחושבים על ההיסטוריה של החלוקה ויצירתה של פקיסטן האסלאמית על קו דתי. למרות שהודו בחרה במדיניות חילונית המבוססת על ערכים חוקתיים דמוקרטיים ושלטון החוק, הספקנים תוהים אם יש צורך לחשוב מחדש. ייתכן שהתופעה הפסיכו-סוציאלית הזו בקרב אוכלוסיית הרוב קשורה ל"מה באמת הופך את מודי למה שהוא"
"אהבתי את מראה המחאה של CAA-NRC ברנצ'י. הפוסטרים של בהגאט סינג, ראג'גורו, סובהאש בוזה ועוד הרבה לוחמי חופש היו מסביב. נראו גם דגלים הודיים בשלושה צבעים. בדרך כלל לא רואים דגלים ירוקים ביישובים כאלה. כשהם לובשים לאומיות, המפגינים קראו בהרט זינדבאד. האנשים היו כל כך פטריוטיים - יחי CAA, מחאת NRC! אני כל כך חיובי. זה שני דברים מנוגדים שמתקרבים... לקראת भारतीयता. אני אוהב את זה. במקום זאת כולנו אוהבים לראות הצמדה של שני מפגשים מקבילים נפגשים אי שם בעתיד הקרוב".
– אלוק דיאו סינג
עד שנות התשעים, קומוניזם או מרקסיזם היו אידיאולוגיה פוליטית דומיננטית ומדינות הלאום של העולם היו מחולקות ומיושרות על בסיס צורה זו של אינטרנציונליזם, שבה מדינות התאחדו והזדהו עם המטרה הסופית של הפלת הקפיטליזם עם הסיסמה "עובדים". של העולם להתאחד". זה גם הפגיש את המדינות שלא תמכו בצורת אינטרנציונליזם זו בצורה של נאט"ו או קבוצות דומות. עם התמוטטות ברית המועצות, בגלל הסתירות הפנימיות שלה, הקומוניזם קמל במידה רבה ותרם לעליית הלאומיות במיוחד בקרב הרפובליקות הסובייטיות לשעבר.
אידיאולוגיה פוליטית בינלאומית נוספת היא הפאן-אסלאמיזם הדוגל באחדות המוסלמים בעולם כפי שבאה לידי ביטוי בצורת ארגונים כמו ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי (OIC). האפקטיביות של זה באיחוד אנשים על בסיס אמונה נתונה לוויכוח, אבל המרכיבים הרדיקליים של צורה זו של אינטרנציונליזם השאירו כנראה רשמים במוחם של אחרים בעבר הקרוב. נראה שהעלייה והפעילות של כוחות איסלאמיסטיים רדיקליים כמו טליבאן, אל קאעידה, דאעש וכו' (שהחלו בסביבות יציאת רוסיה מאפגניסטן) וארגונים כמו האחים המוסלמים יצרו תחושת חוסר ביטחון ופחד בקרב לא-מוסלמים ברחבי העולם כולל בהודו. הקריאה לאחדות על בסיס אמונה מובילה בהכרח לתגובות בקרב חברי קבוצת החוץ.
נראה שהמגמות האחרונות בעלייתה של לאומיות מבוססת "אדמה או גיאוגרפיה" קשורה קשר הדוק לעליית הפאן-אסלאמיזם, במיוחד צורותיו הרדיקליות כאפקט הספין-אוף שלו. התופעה עשויה להיות גלובלית במהותה. אתה רואה את עליית הלאומיות במדינות כמו ארה"ב, בריטניה, רוסיה, הודו וכו'. דפוס נאמנות מבוסס אידיאולוגיה מרקסיסטית התפורר, אבל כנראה. גם הפאן-אסלאמיזם וגם הלאומיות נמצאים בעלייה.
יתרה מכך, עבור מספר רב של אנשים בהודו, 'לאומיות ופטריוטיזם' החליפו למעשה את הדת. ההתקשרות הרגשית לאומה השתלטה או החליפה את ההתקשרות הרגשית לדת שנדחקת לתחום הפרטי. המונח 'לובש לאומיות' יכול לחול על אנשים כאלה שעבורם האומה קודמת לכל וכל הרגש מושקע ברעיון הלאום. תופעה זו מתגבשת בבריטניה, שם כמעט ולא נותר איש כנסייה, אבל ה"בריטי-איזם" השתרש חזקים בעבר הקרוב כפי שבא לידי ביטוי. למשל בתופעת הברקזיט.
תסביך מיעוטים המערב חוסר ביטחון ופחד אינו מוגבל רק למוסלמים בהודו. כעת, נראה שגם הינדים מושפעים מתחושת חוסר ביטחון ומפחד שיחוסלו בעתיד על ידי המוסלמים, במיוחד כשחושבים על ההיסטוריה של החלוקה ויצירתה של פקיסטן האסלאמית על קו דתי. למרות שהודו בחרה במדיניות חילונית המבוססת על ערכים חוקתיים דמוקרטיים ושלטון החוק, הספקנים תוהים אם יש צורך לחשוב מחדש.
ייתכן שהתופעה הפסיכו-סוציאלית הזו בקרב אוכלוסיית הרוב קשורה ל"מה באמת הופך את מודי למה שהוא"
אולי. יום אחד גם צורה זו של לאומיות תתפוגג כאשר אינטרנציונליזם המבוסס על ערכים אנושיים טהורים ייקח שורשים חזקים על פני אינטרנציונליזם המבוסס על אמונה או יחסים כלכליים. –
***
מחבר: Umesh Prasad
הכותב הוא בוגר בית הספר לכלכלה של לונדון ואקדמאי לשעבר בבריטניה.
הדעות והדעות המובעות באתר זה הן אך ורק של המחבר/ים ושל תורמים/ות אחרים, אם יש כאלה.
