סגן נשיא גיאנה, המיועד לנשיא COP28 ושר האיחוד לאיכות הסביבה, היערות והאקלים חנכו היום ב-22 את המהדורה ה-22 של הפסגה העולמית לפיתוח בר קיימא (WSDS).nd פברואר 2023 בניו דלהי.
הפסגה בת שלושת הימים, בין התאריכים 22-24 בפברואר 2023, מתקיימת בנושא 'הזרמת פיתוח בר קיימא וחוסן אקלים לפעולה קולקטיבית' ומתארחת על ידי מכון האנרגיה והמשאבים (TERI).
בהדגישו כי הסביבה אינה רק מטרה עולמית, אלא האחריות האישית והקולקטיבית של כל אדם, ראש הממשלה מודי, במסר ששותף במושב הפתיחה, ציין כי "הדרך קדימה היא באמצעות קולקטיביות ולא בררנות".
"שימור הסביבה הוא מחויבות ולא כפייה עבור הודו", ציין ראש הממשלה, תוך שהוא מדגיש את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים וחלופיים, ואימוץ אמצעי טכנולוגיה וחדשנות למציאת פתרונות לאתגרים עירוניים. "אימצנו גישה רב-ממדית כדי לשרטט מפת דרכים ארוכת טווח לאורח חיים בר קיימא וידידותי לסביבה", הוסיף.
ד"ר Bharrat Jagdeo, סגן נשיא, גיאנה נשא את נאום ההשבעה. את נאום הפתיחה נשא מר בהופנדר ידב, השר לאיכות הסביבה של האיחוד, ואילו ד"ר סולטן אל ג'אבר, נשיא COP28 המיועד של איחוד האמירויות הערביות נשא את הנאום המרכזי.
באמצעות אסטרטגיית הפיתוח דל הפחמן שלה לשנת 2030, גיאנה הציבה מפת דרכים למעברי אנרגיה ותהליך שחרור פחמן גדול יותר. בהיותה מדינה עם אחד מכיסויי היער הגדולים ביותר, ד"ר Jagdeo שיתף בתובנות לגבי הגישות הממוקדות בטבע של גיאנה לפיתוח בר קיימא. הוא קרא להתמקד באופן משמעותי בעקרונות של שוויון וצדק בפורומים כמו ה-G20 וה-COPs. הוא ציין כי לא ייתכן שמדינות מתפתחות רבות ישיגו יעדי פיתוח בר קיימא (SDGs) ללא מימון.
"המדינות הקטנות לא רק זקוקות למימון אקלימי, אלא הן גם זקוקות לרפורמה של המערכת הפיננסית העולמית כדי להשיג פיתוח בר-קיימא", אמר ד"ר ג'גדאו. הוא גם ציין כי חוסן אקלים ופיתוח בר קיימא קשורים זה בזה. "רוב המדינות בקריביים נמצאות בלחץ פיסקלי וחובות. אלא אם כן הנושאים הללו יטופלו כעת על ידי חלק מהסוכנויות הרב-צדדיות, מדינות אלו לעולם לא יוכלו לקבל מסגרת כלכלית בת קיימא לטווח בינוני, ולהשאיר הרבה פחות לטפל בנזק הקטסטרופלי של אירועים הקשורים למזג האוויר", הוסיף ד"ר ג'גדאו.
הוא הדגיש את הקריטיות של איזון בשיח על פיתוח בר קיימא למציאת פתרונות בר-קיימא. "אנחנו צריכים להפחית את ייצור הדלקים המאובנים, אנחנו צריכים לכידה, ניצול ואחסון פחמן, ואנחנו צריכים מעבר המוני לאנרגיה מתחדשת. הפעולה המשולבת בשלושת החזיתות היא שתספק פתרונות עמידים. אבל לעתים קרובות הוויכוח הוא בין הקצוות, ולפעמים הוא מעיב על החיפוש אחר פתרונות. האיזון הוא מכריע", ציין ד"ר ג'אגדו.
בנאום הפתיחה שלו, מר בהופנדר ידב, שר האיגוד לאיכות הסביבה, היערות ושינויי האקלים, הודיע לקהל כי החבורה השנייה של ברדלסים מדרום אפריקה הוצגה בהצלחה בפארק הלאומי קונו במדהיה פראדש ב-18 בפברואר. "החזון של תיקון העוול האקולוגי להרמוניה אקולוגית מתגבש ומשתקף בשטחים", אמר מר ידב.
השר לאיכות הסביבה ציין כי המאבק בשינויי האקלים, אובדן המגוון הביולוגי והידרדרות הקרקע חורגים משיקולים פוליטיים ומהווה אתגר עולמי משותף. "הודו תורמת באופן משמעותי כדי להיות חלק מהפתרון", אמר.
השתלטותה של הודו על נשיאות ה-G20 הביאה את תשומת הלב העולמית לשיח סביב פיתוח בר קיימא, הוא ציין. "חיים בהרמוניה עם הטבע היו באופן מסורתי באתוס שלנו וזה בא לידי ביטוי במנטרה LiFE או Lifestyle for Environment שטבע ראש ממשלתנו נרנדרה מודי. המנטרה, המתמקדת בדחיפה של התנהגות אינדיבידואלית לקראת ניהול אורח חיים בר קיימא, זכתה לתשומת לב והערכה ממנהיגים עולמיים ומומחים מובילים ברחבי העולם ונכללה בהחלטות הכיסוי של תוכנית היישום של שארם א-שייח כמו גם COP27. אמר שר האיחוד.
נשיא COP28 המיועד של איחוד האמירויות הערביות, ד"ר סולטן אל ג'אבר, בנאום המרכזי שלו ציין כי הנושא של מהדורה זו של WSDS - 'השגת פיתוח בר קיימא וחוסן אקלים לפעולה קולקטיבית' - הוא "קריאה לפעולה" ויהיה מרכזי בסדר היום של השוטר של איחוד האמירויות הערביות. "אנו נשאף לאחד את כל הצדדים סביב התקדמות כוללנית ושינוי. המטרה לשמור על 1.5 מעלות צלזיוס 'בחיים' (כלומר, לשמור בחיים את המטרה של הגבלת התחממות כדור הארץ ל-1.5 מעלות צלזיוס. התחממות יותר מזה עלולה לגרום לשיבושי אקלים חמורים שעלולים להחריף את הרעב, הסכסוכים והבצורת ברחבי העולם. זה מרמז על הגעה לאפס פליטת פחמן נטו ברחבי העולם בסביבות 2050) פשוט לא ניתן למשא ומתן. ברור גם שאיננו יכולים להמשיך בעסקים כרגיל. אנו זקוקים לשינוי פרדיגמה אמיתי ומקיף בגישה שלנו לצמצום, הסתגלות, מימון, ואובדן ונזק", אמר ד"ר אל ג'אבר.
הוא ראה שהודו בדרך להפוך לכלכלה השלישית בגודלה, הוא טען שפיתוח בר-קיימא של הודו הוא קריטי לא רק למדינה, אלא לעולם. הוא הוסיף כי איחוד האמירויות תבחן הזדמנויות לשותפות עם הודו במסלול הצמיחה הגבוה ודל הפחמן שלה. "כשהודו לוקחת קדימה את הנשיאות של G20, איחוד האמירויות תומכת בהתמקדות של הודו בפעולות טרנספורמטיביות לעתיד נקי יותר, ירוק וכחול יותר עם פיתוח צודק ובר קיימא לכולם", אמר ד"ר אל ג'אבר.
מר אמיטאב קאנט, G20 שרפה הדגיש את התפקיד הקריטי של הלוואות לטווח ארוך במעבר ירוק. לדבריו, היעדר מכשירים חדשים כדי להקל על הלוואות ארוכות טווח וצווארי בקבוק לסחר חופשי הם האתגרים המרכזיים בהורדת עלות המימן הירוק, המאפשרים את ייצורו בגודל ובקנה מידה, ובכך מסייעים בהפחתת הפחמן של מימן שקשה להפחית. מגזרים.
"אם אנחנו צריכים לשחרר פחמן מהעולם, יש לשחרר את המגזרים שקשה להיפטר מהם. אנו זקוקים לחומרים מתחדשים כדי לפצח מים, להשתמש באלקטרוליזר ולהפיק מימן ירוק. הודו מבורכת מבחינה אקלימית ויש לה יזמות ברמה הגבוהה ביותר להיות היצרנית הזולה ביותר של מימן ירוק, בהיותה יצואנית גדולה של מימן ירוק, ויצרנית אלקטרוליזרים", אמר מר קאנט.
בהבחין כי ה-G20 הוא קריטי למציאת פתרונות אקלים, מר קאנט אמר, "יש לו את רוב התמ"ג העולמי, התפוקה הכלכלית, היצוא, הפליטות והפליטות ההיסטוריות. זה קריטי למציאת פתרונות אקלים". ה-G20 Sherpa ציין כי דרושים "מכשירים חדשים כמו מימון מעורב ושיפור אשראי" כדי לאפשר מעבר ירוק. אלא אם כן הסוכנויות הפיננסיות מובנות למימון הן עבור יעדי פיתוח בר קיימא (SDGs) והן למימון אקלים, לא ניתן יהיה להשיג מימון לטווח ארוך, הוא ציין. "המוסדות הבינלאומיים שעושים הרבה הלוואות ישירות צריכים להפוך לסוכנויות למימון עקיף לתקופה ארוכה", אמר מר קאנט. ייצור מימן ירוק ב"גודל ובקנה מידה" אינו אפשרי ללא סחר חופשי, הוסיף.
כל הסכם לפיתוח ירוק, מר קאנט, אמר כי "דורש שינוי התנהגותי גדול במונחים של דפוס הצריכה, במונחים של פעולה קהילתית ופרטנית, מימון לטווח ארוך, ארגון מחדש של מוסדות כדי לאפשר למימון לזרום".
מוקדם יותר באותו היום, בנאום במושב הפתיחה של הפסגה, מר ג'פרי ד סאקס, פרופסור, מכון כדור הארץ באוניברסיטת קולומביה, דחק בעולם המתפתח להיות מובילי פיתוח בר קיימא. "אנחנו צריכים את כל העולם בראש. אנחנו צריכים שהודו תהיה בראש, אנחנו צריכים שסין תהיה בהובלה, אנחנו צריכים שברזיל תהיה בראש", אמר.
פרופסור זאקס, המדגיש את הביקורתיות של הרגע הנוכחי בגיאופוליטיקה, אמר: "מה שמדהים בפוליטיקה העולמית כרגע הוא שאנו נמצאים בתוך שינוי מהותי. אנו נמצאים בסופו של עולם צפון אטלנטי; אנחנו בתחילתו של עולם רב צדדי אמיתי.
מכון האנרגיה והמשאבים (TERI), שבסיסו בהודו, הוא ארגון לא ממשלתי (NGO) הרשום כחברה בדלהי. זהו ארגון מחקר רב מימדי עם יכולות במחקר מדיניות, פיתוח טכנולוגיה ויישום. חדשן וסוכן של שינוי בתחום האנרגיה, הסביבה, שינויי האקלים וקיימות, TERI הייתה חלוצה בשיחות ופעולה בתחומים אלה במשך כמעט חמישה עשורים.
***