מה מפריע לאוניברסיטאות JNU וג'מיה והודו בכלל?
ייחוס: Pallav.journo, CC BY-SA 4.0 באמצעות Wikimedia Commons

"JNU וג'מיה מיליה איסלמיה עדים לסצנות מכוערות במהלך הקרנת הסרט התיעודי של ה-BBC" - שום דבר לא מפתיע למעשה. מחאות CAA לסרט התיעודי של ה-BBC, הן JNU וג'מיה ואוניברסיטאות מובילות רבות אחרות בהודו נמצאות באופן שגרתי בחדשות עבור תנועות פוליטיות ותסיסה בקמפוסים שלהן. מוסדות להשכלה גבוהה הללו, במימון ציבורי ומשולם מכספי משלמי המסים, נראים לכאורה יותר כגן ילדים פוליטי מאשר שהאקדמיה מחויבת, במחיר משלם המסים, לחנך/להכשיר משאבי אנוש להיות חוקרים, חדשנים, יזמים ואחרים. אנשי מקצוע המוקדשים להתפתחות אישית, חברתית ולאומית. בטח, בהודו שלאחר העצמאות, האוניברסיטאות אינן מחויבות לגרש יותר פוליטיקאים מקצועיים - התפקיד הזה נותר כעת לתהליך בחירות מושרש עמוק, מהפנצ'יאט בכפר ועד לבחירות לפרלמנט, המספקים דרך ברורה לקריירה של פוליטיקאי בפוליטיקה ייצוגית. עם הסתייגות סבירה שהאידיאולוגיה של אוטופיה מהפכנית אינה ברת קיימא. אבל פוליטיקאים יישארו פוליטיקאים, אז מה שצריך לעשות הוא להפוך את הלומדים לרגישים לערך הכסף שהרווחתם קשה של משלמי המסים ולציווי של התפתחות אישית ומשפחתית שלהם (אם לא התפתחות לאומית). אחת הדרכים לעשות זאת יכולה להיות להסתכל על אוניברסיטאות כספקיות של שירותי השכלה גבוהה כחלק מהכלכלה הלאומית הגדולה יותר ולהפעיל אותן על פי עקרונות הניהול העסקי כדי להבטיח יעילות. הסטודנטים יהפכו לקונים/משתמשים בשירותים של אוניברסיטאות שישלמו לספקים ישירות את עלות ההשכלה הגבוהה. אותו כסף שמשמש כיום למתן מענקים לאוניברסיטאות ישמש לתשלום שכר לימוד והוצאות מחיה לסטודנטים באופן ישיר אשר בתורם ישתמשו בו כדי לשלם לספקים עבור שירותיהם. כך תהפוך ועדת המענקים של האוניברסיטה לרגולטור מגזרי. יהיה צורך להקים גוף מימון סטודנטים חדש שיאשר מענקי חינוך והלוואות לסטודנטים על בסיס הצעת קבלה ורקע כלכלי וחברתי של סטודנטים (כדי להבטיח הון עצמי). הסטודנטים יבחרו באוניברסיטה על סמך הדירוג ואיכות השירותים שהאוניברסיטאות מספקות. זה יחדיר תחרות שוק נחוצה בין האוניברסיטאות ההודיות, שהיא הכרחי בכל דרך בהתחשב בתוכנית שפורסמה לאחרונה לאפשר לאוניברסיטאות זרות נחשבות לפתוח ולהפעיל קמפוסים בהודו. אוניברסיטאות הודיות יצטרכו להתחרות באוניברסיטאות הזרות על הישרדות ולהימנע מיצירת "שני כיתות" של הודים משכילים. הודו צריכה לעבור מהדיאדה של 'ספק משתמש' לשלישת מודל 'משתמש-משלם-ספק' כדי להבטיח יעילות, שוויון ואיכות במתן שירותי השכלה גבוהה.  

על רקע החדשות על החיסון התוך-אף הראשון של הודו המתפתחת בעולם והחגיגה הגדולה של הדמוקרטיה בהודו בצורה של 74th יום הרפובליקה, הגיעו גם הדיווחים על יידויי אבנים, קרבות ומחאות מצד גופי סטודנטים פוליטיים כמו SFI באוניברסיטאות הבכירות בהודו JNU ו-JMI על סקר שנוי במחלוקת BBC סרט תיעודי שמבזה לכאורה את היושרה של הרשויות החוקתיות ההודיות, במיוחד בית המשפט העליון.  

פרסומת

ממוקמת בעיר הבירה ניו דלהי, הן אוניברסיטת ג'ווהרלאל נהרו והן אוניברסיטת ג'מיה מיליה איסלמיה (האוניברסיטה האסלאמית הלאומית) הוקמו על ידי חוקי הפרלמנט והן נחשבות אוניברסיטאות מרכזיות בעלות שם הממומן במלואו על ידי הממשלה מכספי משלמי המסים. שניהם ידועים בהודו בזכות המצוינות האקדמית, כמו גם בזכות פוליטיקת סטודנטים קטנונית ומגעילה שמתקיימת בקמפוס. לעתים, שני הקמפוסים נראים יותר כשדות קרב פוליטיים מאשר כמוסדות מחקר בעלי מוניטין במימון ציבורי העוסקים בפעילויות אקדמיות ובבניית אומה כדי להניב "תמורה" לכסף שהוציאו תושבי הודו עליהם. למעשה, ל-JNU יש אילן יוחסין ארוך של פוליטיקה שמאלית מאז הקמתה, והוליד מנהיגי שמאל רבים כמו סיטה רם יצ'ורי וקנהאיה קומאר (כיום חבר קונגרס). בעבר הקרוב, שתי האוניברסיטאות היו במרכז הפגנות נגד ה-CAA בדלהי.  

האחרון בסדרה הוא 'הפרעות' בשני הקמפוסים במהלך הקרנת הפרק השני של הסרט התיעודי של BBC "הודו: שאלת מודי" המטילה ספק בתגובתו של גוג'ראט CM מודי להתפרעויות לפני שני עשורים ומטילה אימה על תפקוד מערכת המשפט וסמכות בתי המשפט ההודיים. מעניין שהינה רבאני של פקיסטן השתמשה בסרט התיעודי הזה כדי להגן על ממשלת שריף. ככל הנראה, סטודנטים משמאל רצו מיון פומבי בעוד שהממשל רצה להרתיע בציפייה לתסיסה בקמפוס. אולם ההקרנה נמשכה ויש דיווחים על סצינות מכוערות של יידוי אבנים ופעולות משטרתיות.  

פוליטיקה של סטודנטים מילאה תפקיד חשוב במאבק החופש של הודו. הודו השיגה חופש ב-1947 באדיבות לוחמי חופש בגוונים. לאחר מכן, תושבי הודו גיבשו את החוקה שלהם שנוצרה ב-26th ינואר 1950. בתור הדמוקרטיה המתפקדת הגדולה ביותר, הודו היא מדינת רווחה המבטיחה חופש וזכויות אדם בסיסיות לכל, בעלת מערכת משפט עצמאית ואסרטיבית ביותר ומסורת דמוקרטית ותהליכי בחירות מושרשים עמוקים. אנשים בוחרים בקביעות ממשלות שנשארות בשלטון לתקופה קצובה עד שהם נהנים מאמון הבית.  

בשבעת העשורים האחרונים לערך, הוקמה תשתית טובה של השכלה גבוהה בהודו, במקצת מאמצים רצופים של הממשלה. עם זאת, מוסדות אלה ממומנים ברובם ציבוריים והם נמוכים בקריטריונים של יעילות ואיכות. יש לכך כמה סיבות אבל 'פוליטיקה של סטודנטים' היא אחת הסיבות העיקריות. לקח לי חמש שנים לסיים את הקורס לתואר שלוש שנים באוניברסיטת רנצ'י עקב עיכוב במפגש שנגרם בעיקר על ידי פוליטיקה בקמפוס. זה לא נדיר למצוא סביבה אקדמית פגומה בקמפוסים ברחבי הארץ אפילו באוניברסיטאות נחשבות כמו JNU, Jamia, Jadavpur וכו'. פרקים נוכחיים של תסיסה בקמפוס בתגובה לסרט התיעודי של ה-BBC הם רק קצה הקרחון.   

לאחר העצמאות, המנדט לאוניברסיטאות ההודיות הוא לחנך / להכשיר את משאבי האנוש ההודיים להפוך לחוקרים, חדשנים, יזמים ואנשי מקצוע אחרים המוקדשים להתפתחות אישית, משפחתית ולאומית ולהצדיק את התמורה לכסף הציבור שהושקע בהפעלתם. להיות משתלה לפוליטיקאים לעתיד כבר לא יכול להיות raison d'être על קיומם, אשר מטופל היטב על ידי מסלול הקריירה הברור של הפוליטיקה המקצועית בדמוקרטיה ייצוגית פרלמנטרית מושרשת עמוקות מכפר פאנצ'איאט ועד לרמת הפרלמנט, שיש בה גם מקום הולם לאידיאולוגיות מהפכניות בגוונים שונים בתוכה.  

אחת הדרכים לתקן את הסטטוס קוו הנוכחי היא לתת רגישות לסטודנטים לערך הכסף שהרווחתם קשה של משלמי המסים ולציווי של ההתפתחות האישית והמשפחתית שלהם (אם לא התפתחות לאומית) אשר בתורו דורש שינוי באופן שבו הודו נראית. במוסדות להשכלה גבוהה מ'מתקן ציבורי' ועד 'נותן שירותים מתנהלים ביעילות'.  

הסתכלות על האוניברסיטאות כספקיות של שירותי השכלה גבוהה כמו בנפרד לאומית גדולה יותר כלכלה מנוהל ומופעל על פי עקרונות ניהול העסק יש פוטנציאל לשפר את היעילות והאיכות.  

נכון לעכשיו, הממשלה גם משלמת וגם מספקת שירותים למשתמשים (סטודנטים) כשהמשתמשים לא מודעים לעלות השירותים. מה שצריך זה פיצול משלם - ספק. במסגרת זו, הסטודנטים יהפכו לקונים/משתמשים בשירותים של אוניברסיטאות. הם ישלמו ישירות לספקים (אוניברסיטאות) את עלות ההשכלה הגבוהה בצורת שכר לימוד. האוניברסיטאות אינן מקבלות שום קרן מהממשלה. מקור ההכנסה העיקרי שלהם יהיה שכר לימוד שמשולם על ידי הסטודנטים אשר בתורם יקבלו מהממשלה. אותו כסף שמשמש כיום למתן מענקים לאוניברסיטאות ישמש לתשלום שכר לימוד והוצאות מחיה לסטודנטים באופן ישיר אשר בתורם ישתמשו בו ישלמו לספקים עבור שירותיהם. כך הופכת ועדת המענקים של האוניברסיטה לרגולטור המגזרי. 

יהיה צורך להקים גוף מימון סטודנטים חדש שיספק 100% כספים לעמוד בשכר הלימוד ובהוצאות המחיה לכל הסטודנטים המועמדים בצורת מענקי חינוך והלוואות על בסיס הצעת קבלה מהאוניברסיטאות. כַּלְכָּלִי ניתן לקחת בחשבון את הרקע החברתי של התלמידים כדי להבטיח שוויון. 

התלמידים יבחרו קורס וספק (אוניברסיטה) בהתבסס על הדירוג והאיכות של השירותים שהאוניברסיטאות מספקות מה שמרמז שאוניברסיטאות יתחרו ביניהן כדי למשוך סטודנטים כדי לייצר הכנסות. לפיכך, זה יחדיר תחרות שוק נחוצה בין האוניברסיטאות ההודיות, שהיא הכרחי בכל דרך בהתחשב בתוכנית שפורסמה לאחרונה כדי לאפשר מוניטין אוניברסיטאות זרות לפתוח ולהפעיל קמפוסים בהודו. אוניברסיטאות הודיות יצטרכו להתחרות באוניברסיטאות הזרות על הישרדות ולהימנע מיצירת "שני כיתות" של הודים משכילים.  

הודו צריכה לעבור מהדיאדה של 'ספק משתמש' לשלישת מודל 'משתמש-משלם-ספק' כדי להבטיח יעדים משולשים של יעילות, שוויון ואיכות בהשכלה גבוהה. 

*** 

כתבות קשורות:

הודו תאפשר לאוניברסיטאות זרות נחשבות לפתוח קמפוסים 

פרסומת

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את השם שלך כאן

למען הביטחון, נדרש שימוש בשירות reCAPTCHA של גוגל הכפוף לגוגל מדיניות הפרטיות ו תנאי שימוש.

אני מסכים לתנאים אלה.