CAA ו-NRC: מעבר למחאות ולרטוריקה

מערכת זיהוי של אזרחי הודו היא הכרחי מכמה סיבות כולל מתקני רווחה ותמיכה, אבטחה, בקרת גבולות וריסון על הגירה בלתי חוקית וכקו בסיס לזיהוי בעתיד. הגישה צריכה להיות מכילה ונוחה לשכבות מוחלשות בחברה.

אחד הנושאים שתפסו את דמיונם של חלק ניכר מהאוכלוסייה ההודית בעבר הקרוב הוא CAA ו NRC (ראשי תיבות של חוק תיקון האזרחות, 2020 והמרשם הלאומי המוצע של אזרחים). המעבר של CAA בפרלמנט עורר הפגנות בקנה מידה גדול באזורים שונים של המדינה. נראה שגם למפגינים וגם לתומכים יש דעות נחרצות בנושא ונראים על פניו חלוקים רגשית.

פרסומת

CAA מספקת מתן אזרחות הודית למיעוטים דתיים באפגניסטן, בנגלדש ופקיסטן שברחו מבתיהם עקב רדיפות דתיות ותפסו מחסה בהודו עד 2014. מפגינים טוענים כי CAA מעניקה אזרחות על בסיס דת והודו היא מדינה חילונית מכאן ש-CAA אינו חוקתי ומפר את חלק 3. עם זאת, החוקה ההודית מספקת גם אפליה מגנה לטובת אלה שסבלו מעוול. בסופו של יום, הרשות השופטת העליונה תבחן את התוקף החוקתי של חוק פרלמנט.

NRC או המרשם הלאומי של אזרחי הודו כמושג מחויב על ידי חוק האזרחות 1955 עצמו. בתרחיש האידיאלי, מימוש פנקס ההכנה של האזרחים היה צריך להסתיים מזמן בהתאם לחוק משנת 1955. לאזרחים של רוב מדינות העולם יש צורה כלשהי של תעודת אזרח. ביקורת גבולות וריסון בלתי חוקיים הגירה דורש צורה כלשהי של זיהוי אזרחים ומידע בסיסי. להודו אין עדיין תעודת זהות של אזרחים, אם כי ישנן מספר צורות אחרות של תעודות זהות כמו Aadhar Card (זיהוי ייחודי מבוסס ביומטרי לתושבי הודו), כרטיס PAN (למטרות מס הכנסה), תעודת בוחרים (להצבעת פתקים בבחירות) , דרכון (לנסיעות בינלאומיות), כרטיס קצבה וכו'.

Aaadhar היא בין מערכת הזיהוי הייחודית ביותר בעולם מכיוון שהיא לוכדת גם קשתית בנוסף לתווי פנים וטביעות אצבע. ייתכן שיהיה רלוונטי לבדוק אם ניתן לשלב מידע נוסף על הלאום של התושב באדהאר באמצעות חקיקה מתאימה.

תעודות דרכון ותעודות בוחר זמינות רק לאזרחי הודו. לכן, שני אלה כבר ממילא רישומים קיימים של אזרחים. למה לא לעבוד על זה יחד עם Aaadhar כדי להפוך את הרישום להוכחה מלאה? אנשים טוענים שמערכת תעודות הזהות של הבוחרים מלאה בשגיאות, שעשויות להיות אז מצביעים מזויפים מצביעים ומקבלים החלטות בהרכבת הממשלה.

ייתכן שיש מקום לעדכון ושילוב של צורות הזיהוי הקיימות של אזרחים, במיוחד מערכת זיהוי הבוחר בשיתוף עם אאדהר. הודו נקטה בעבר במספר צורות של תעודות זהות למטרות שונות, אך למרבה הצער, כולן נחשבות לא יעילות בלכידת מידע מדויק על המחזיקים. כמות עצומה של כספי משלמי המסים הוצאה על כרטיסים אלה עד כה. אם מערכת כרטיס הבוחרים תתעדכן יחד עם Aadhar ודרכונים כדי שזה יהיה מדויק, זה באמת יכול לשרת את מטרת רישום האזרחים. למרבה ההפתעה, אף אחד לא מדבר על מניעת השתתפות לא-הודים בבחירות ובהקמת ממשלה.

התרגיל החדש המוצע של הכנת מרשם האזרחים לא אמור להפוך לעוד דוגמה לבזבוז כספי ציבור לאור ההיסטוריה של חוסר היעילות של המנגנון הרשמי.

מרשם האוכלוסין, NPR עשוי להיות רק עוד מונח למפקד המתרחש בכל עשור במשך מאות שנים בכל מקרה.

מערכת זיהוי של אזרחי הודו היא הכרחי מכמה סיבות כולל מתקני רווחה ותמיכה, אבטחה, בקרת גבולות וריסון על הגירה בלתי חוקית וכקו בסיס לזיהוי בעתיד. הגישה צריכה להיות מכילה ונוחה לשכבות מוחלשות בחברה.

***

התייחסות:
חוק האזרחות (תיקון), 2019. מס' 47 משנת 2019. העיתון של הודו מס' 71] ניו דלהי, יום חמישי, 12 בדצמבר, 2019. זמין באינטרנט בכתובת http://egazette.nic.in/WriteReadData/2019/214646.pdf

***

מחבר: Umesh Prasad
הכותב הוא בוגר בית הספר לכלכלה של לונדון ואקדמאי לשעבר בבריטניה.
הדעות והדעות המובעות באתר זה הן אך ורק של המחבר/ים ושל תורמים/ות אחרים, אם יש כאלה.

פרסומת

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את השם שלך כאן

למען הביטחון, נדרש שימוש בשירות reCAPTCHA של גוגל הכפוף לגוגל מדיניות הפרטיות ו תנאי שימוש.

אני מסכים לתנאים אלה.