מימדים סותרים של חיים
אמנות רחוב יפה של גרפיטי. אופנה יצירתית בצבע מופשט על חומות העיר. תרבות עירונית עכשווית. צבע כותרת על קירות. מחאת נוער תרבות. תמונה אבסטרקטית

המחבר משקף את הקשר החזק שבין מימדים סותרים של החיים ואשר משרה פחד ומרתיע אדם מלהגיע להגשמה.

אמונה, כנות, תקווה, אמון; כנראה מזיז את העולם. כל הפעילויות השוטפות עלולות להפסיק לפתע או להיפסק אם אין אמון ויושר בעסקאות יומיומיות. הליכה בדרך של אמת, אותנטיות, יושרה ויושר יכולה להפוך את החיים למושלמים, פשוטים וקלים מאוד.

פרסומת

לעתים קרובות אנו נוקטים בשקרים ובשקרים רבים כדי לספק או להגשים את הרצונות הלא ממומשים או לא מסופקים שלנו. לפעמים, אנחנו בוחרים בדרך מעורפלת או מסוכנת כדי להגשים את הרצונות המטורפים האלה. הסקרנות והסקרנות שלנו, מאלצת אותנו ושולטות בנו ובסופו של דבר משעבדת אותנו. לבסוף, מונעים מאיתנו לבחור בדרכים ובמטרות שלנו בניגוד להסכמתנו או לרצוננו.

הסקרנות וההתרגשות הנוצרים מהרצונות האינסופיים שלנו, והרצון לעשות משהו או להשיג משהו, הופכים אותנו לפעמים לקורבן של הונאה או לוכדים אותנו במצב מסובך. לעתים קרובות נובע מחוסר מודעות או תמימות שלפעמים אנו נתקעים בצרות גדולות. טורפים ממוקמים בכל פינה, אופורטוניסטים יושבים במארב, הם רק מחכים לצעד שגוי שלנו והמשחק הסתיים.

אסור לוותר על הסקרנות, החקרנות והרצון להכיר ולחקור את העולם רק בגלל טורפים, אנשים לא ישרים ובוגדים. סקרנות, סקרנות והרצון להכיר ולחקור את העולם הם מתנה יקרת ערך, יקר ובלתי יסולא בפז של הטבע. נטישה של האינסטינקטים האנושיים הבסיסיים הללו אינה יכולה להיות סגולה, הגונה או טובה לכל אחד או לחברה בכללותה. נטישת הלהיטות להכיר ולחקור את העולם אינה יכולה להיות טובה לא ברמה האישית או החברתית. לפעמים אנו מייחלים או מייחלים לרווחת החברה כולה ולעיתים רק רצונות קלילים, עלובים וקטנוניים אישיים.

הקונפליקט האינסופי הזה בתוכנו הוא קבוע וללא כל גבול. החתירה או המטרה הסופית שלנו או התשובה למסע שלנו נמצאת בין הגבולות הללו ושם טמונה הגשמת הרצונות, השלמות, המוחלטות וההישג שלנו; שאנו כל הזמן מדמיינים ומאחלים.

שום דבר אינו בלתי נתפס או בלתי אפשרי, אבל אנחנו בדרך כלל נתקעים במצבים מסובכים בגלל חוסר המודעות, חוסר הניסיון, התמימות וחוסר הבשלות שלנו. ההנאה, הסיפוק והשמחה שדמיינו מכמה מתשוקות קלות הדעת והקטנוניות שלנו מרחיקה אותנו לפעמים מהקרובים והיקרים לנו; אלה נראים כמו אויבים של האושר והרצונות שלנו. זה הופך להיות מאוד קשה ומסובך להחליט מה נכון או לא ומי חבר ומי אויב.

כיצד לבדוק ולמסך נאמנות, יושר, מחויבות ויושרה של האנשים וכיצד להבין ולמצוא את האותנטיות שלהם. היעדר כל שיטה לבחון את האותנטיות של אנשים משרה פחד, פחד מהלא נודע. הפחד, האימה, הפוביה שהוטבעה בנו דרך כל כך הרבה דרכים מתעתעות בעצם הורגים את אינסטינקט הסקרנות, החקרנות והרצון להכיר ולחקור את העולם.

אנחנו צריכים להביא לפיוס, אנחנו צריכים לסיים את המאבק האינסופי הזה בתוכנו. עלינו להביא לשיווי משקל בין ההנאה העצמית מהרצונות הקלילים והקטנוניים שלנו לבין רווחת החברה בכללותה. אנחנו צריכים וחייבים להתכונן לעשות משהו או למות. אנחנו חייבים להיות מוכנים לאבד הכל אם אנחנו רוצים משהו. עלינו להפסיק לחיות את החיים רווי הפחד, האימה וההונאה ולעשות משהו בנידון היום ועכשיו, כדי שנוכל לחיות חיים ללא פחד, אימה או הונאה מבלי להתפשר על יצר הסקרנות, החקרנות והרצון לדעת ולחקור. העולם למען האושר, ההנאה והאושר שלנו.

כמה זה מרגיש כשאנחנו חושבים על הבטיחות, הביטחון וההגנה שלנו? זה מונע מאיתנו את הרצון לחיות את החיים, הרצון לדעת ולחקור את עצמי, הרצון לספק צרכים אנוכיים, קלילים וקטנוניים, הרצון לעשות משהו למען החברה והעולם והרצון לגלות משהו ולעשות משהו טוב לעולם. ויותר מכל, הרצון להעביר קצת זמן טוב, לתת משהו לאחרים ולרצות לקחת משהו מאחרים. כמה מהפיתויים האינסופיים האלה פועמים כל יום מתחת לחזה שלי.

לפעמים זה מרגיש כאילו מישהו מנסה לחנוק את הרצונות וההנאות שלי, מישהו משפיל אותי, מישהו הורג את הכבוד העצמי שלי, מכיוון שזה גורם להם להרגיש עצובים. אני מסתכל, מקשיב ומבינה אותם בשקט. אני לא יודע מה לעשות ואיך לעשות משהו כדי לשנות את זה. זה מרגיש כמו להיות מוקף ועל ידי שפע של פחד קיצוני. זה תמיד סביבי כמו אימה ואני מתמודד איתה בכל עת.

יש קונפליקט מתמשך בתוכי, אני נלחם עם עצמי, אני במלחמה עם השלווה הפנימית שלי, אני שוב עומד על הצומת; באיזה נתיב עלי לבחור, באיזה נתיב עלי ללכת? אני מבולבל ואני לגמרי מבולבל, מבולבל וקפוא. יש אנשים שמבטיחים לי כל תענוג שתמיד דמיינתי ורציתי; התקוות האלה להגשמת רצונות מאלצות אותי ללכת לנתיב לא ידוע ולא בטוח.

אני רוצה לשבור את מעגל הפחד הסובב אותי, אני רוצה להניח בצד את הפחד מהשפלה ואיבוד הכבוד העצמי. אני רוצה ללכת על שביל שרחוק מכל פחד, אימה או הונאה. אני רוצה לשכוח את העבר שלי ולחוות את ההנאה שבהליכה בשבילים שגיליתי, אני רוצה לנסות את השבילים האלה בלי שום הפרעות או הפרעות.

אבל בכל זאת, יש פחד, בלתי נשמע, בלתי ידוע, מה עלי לעשות? באיזה מסלול עלי לבחור? כל אחד אומר דרך אחרת, אף אחד לא מכריע או אף אחד לא בטוח.

כל אחד מבטיח תקווה, כנות, נאמנות וביטחון, אפילו קשה להבדיל בין שחור ללבן. לפעמים זה מרגיש כאילו הרצונות שלי הטעו אותי והוליכו אותי שולל ולפעמים העולם בגד בי, קרובים ויקרים שדדו אותי ובזזו אותי כי הייתי חלש באותה תקופה. אני מחפש חבר אמיתי, לא אכפת לי ללכת בדרך הלא ידועה בלי שום פחד עם ידידי האמיתי.

***

מחבר: ד"ר אנשומן קומאר
הדעות והדעות המובעות באתר זה הן אך ורק של המחבר/ים ושל תורמים/ות אחרים, אם יש כאלה
.

פרסומת

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את השם שלך כאן

למען הביטחון, נדרש שימוש בשירות reCAPTCHA של גוגל הכפוף לגוגל מדיניות הפרטיות ו תנאי שימוש.

אני מסכים לתנאים אלה.