כביר סינג: בוליווד

אלו הן דוגמאות מובילות להסבר כיצד בוליווד מחזקת היבטים לא שוויוניים של התרבות ההודית מכיוון שאם רוב קהל התיאטרון צוחק על חוסר המזל של דמות נחותה מבחינה חברתית שהם צריכים להזדהות איתה, גם שאר הקהל חושב שהם צריכים לעקוב אחריהם התנהגות זו, במיוחד אם הם צעירים. לכן, למרות שלבוליווד צריך להיות החופש החוקי ליצור סרטים המציגים דעות קדומות, בוליווד לא אמורה להיות סצנות של דעות קדומות לזרוק שבהן לא ברור שיש אפילו בעיה עם התנהגות הדעות הקדומות כי זה מנרמל התנהגות כזו.

כשראיתי את הסרט כביר סינג בהודו כאדם שגדל בבריטניה, הייתי מאוד מופתע ולעתים קרובות מודאג מהתגובות לסצנות מסוימות של הקהל שאיתי בתיאטרון. למרות שהקהל איתי לא בהכרח ייצג את הודו, הם היו דוגמה שיכולה להעיד על התרבות ההודית שכן המוסר וההומור שלהם התפתחו כתוצאה מהתרבות הסובבת שלהם.

פרסומת

בתחילת סרט צילום, סצנה מראה את כביר סינג עומד לנהל רומן עם אישה מאורסת שמחליטה לבקש ממנו לעזוב. לאחר מכן כביר סינג מחזיק סכין לגרונה כדי לנסות להכריח אותה אך לאחר מכן משנה את דעתו ויוצא. באופן מפתיע, הסצינה שבה הוא מאיים על האישה התקבלה כקומדיה על ידי הקהל שאיתי בתיאטרון. זה היה מזעזע עבורי מכיוון שההבדל בתרבות ההודית והמערבית מתברר: בבריטניה, המעשה של איום על אישה בדרך זו נתפס כל כך מתועב עד שאדם שצוחק במקום ייחשב כחסר רגישות ובזוי, אבל חומרתה של עבירה כזו עדיין לא מבוססת בהודו מה שהופך את הסצנה לראויה לקומדיה.

דוגמה נוספת להבדל התרבותי שלי לקהל הייתה כשסצנה בכביר סינג מתארת ​​משרתת השוברת בטעות כוס וויסקי מול סינג וסינג רודפת באגרסיביות אחרי העוזרת לכאורה כדי לנסות לתקוף אותה. הקהל מצא את הסצנה הזו מאוד מצחיקה בעוד שאני נאבקתי למצוא את ההיבט הקומי. אם אני מדמיין את כביר סינג רודף אחרי עמיתה שלו שדומה במעמדה בסרט, אני לא יכול לדמיין את הקהל צוחק בסצנה. למעשה במקרה כזה, אני חושב שתהיה תחושת גועל בקהל כפי שהייתה כשכביר סינג סטר לחברתו והקהל השתתק, אבל נראה שהקהל שצוחק ממחיש את הנחיתות הנתפסת של אנשים מהמעמד הנמוך בתרבות ההודית. . לכן, מי שהוא מעמד נמוך הופך ללעג כאשר הוא מאוים. הקהל היסטרי כאילו כביר סינג רודף אחרי תרנגולת לשחוט, מה שרומז כמה מעט אפשר להזדהות עם העוזרת.

בסרט, כביר סינג הוא סטודנט בכיר לרפואה מוכשר מאוד אשר באוניברסיטה שלו, נותן לו מעמד וכוח גבוהים עד כדי גיחוך, המשקפים את המציאות בהודו. כביר סינג נתפס כעליון על חבריו לכיתה, כי הוא יוצא בשלום עם חוסר כבוד רב כלפי חבריו לתלמידים. בסצינות רבות, הוא גס רוח ומעליב את חברו הטוב ביותר, מה שמצאתי לא טעים אבל הקהל שאיתי מצא הרבה מהסצינות האלה מצחיקות. כדי שהקהל יצחק על כביר סינג שמתעלל בחברו הטוב ביותר, הם בטח גם ראו בדמות לעג ולא ראויה לכבוד ולכן הם לא הרגישו רע בשבילו, מה שמרמז שהם היו או הפכו, במהלך הסרט, שותפים ל דינמיקת הכוח הלא הוגנת באקדמיה ההודית.

בוליווד

אלו הן דוגמאות מובילות להסבר כיצד בוליווד מחזק היבטים לא שוויוניים של התרבות ההודית מכיוון שאם רוב קהל התיאטרון צוחק על חוסר המזל של דמות נחותה מבחינה חברתית שהם צריכים להזדהות איתה, גם שאר הקהל חושב שהם צריכים לעקוב אחר ההתנהגות הזו, במיוחד אם הם צעירים . לכן, למרות שלבוליווד צריך להיות החופש החוקי ליצור סרטים המציגים דעות קדומות, בוליווד לא אמורה להיות סצנות של דעות קדומות לזרוק שבהן לא ברור שיש אפילו בעיה עם התנהגות הדעות הקדומות כי זה מנרמל התנהגות כזו.

***

מחבר: נילש פראסד (נער בריטי ממוצא הודי חי בהמפשייר בריטניה)

הדעות והדעות המובעות באתר זה הן אך ורק של המחבר/ים ושל תורמים/ות אחרים, אם יש כאלה.

פרסומת

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את השם שלך כאן

למען הביטחון, נדרש שימוש בשירות reCAPTCHA של גוגל הכפוף לגוגל מדיניות הפרטיות ו תנאי שימוש.

אני מסכים לתנאים אלה.