ככל הנראה, כלכלת הודו עלתה והיא מתאוששת כעת ורשמה צמיחה של 8.2% בתוצר ברבעון הראשון של 2018-19, עלייה של 0.5% לעומת 7.7% ברבעון הקודם.
לאחר האטה במשך זמן מה עקב ההשפעה של דה-מוניטיזציה והטמעת מס סחורות ושירותים (GST), ככל הנראה כלכלת הודו התגברה והיא חוזרת ונרשמת כעת צמיחה של 8.2% בתוצר ברבעון הראשון של שנת הכספים 2018-19. עלייה של 0.5% לעומת 7.7% ברבעון הקודם. ביצועים חזקים בענף התעשייה, החקלאות והבנייה ועלייה בהוצאה לצריכה פרטית צוינו כסיבה.
הישג זה בקצב צמיחת התמ"ג ראוי בהחלט לשבח. פקידי הממשלה ייחסו זאת ל''שינויים טרנספורמטיביים'' שהתרחשו בשנים האחרונות. עם זאת, האם צמיחה זו ברת קיימא? מה עם הון עצמי?
קצב האינפלציה גבוה. כתוצאה מכך, שיעורי ההלוואות הבנקאיים גבוהים. יתרה מכך, רופי הודו (INR) חלש ונמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות מול הדולר; ירד בכ-3.5%. מתחילת 2018, הוא איבד בערך 10 אחוז מערכו. זה בתורו העלה את חשבונות היבוא ומכאן גירעון סחר משמעותי. עליית מחירי הנפט הפכפכים, ריביות גבוהות יותר על מימון ציבורי ופחת רופי מהווים דאגה מרכזית.
בחזית ההון, מקדם ג'יני עלה כלומר אי השוויון בהכנסה גדל. נתונים מסוימים מראים ש-10% העשירים ביותר מחזיקים ב-80% מהעושר של הודו. כרבע מהאוכלוסייה חי מתחת לקו העוני כאשר כל חבר מרוויח פחות מ-1.90 דולר ליום. ריכוז עושר ושיעור גבוה של עלייה באי-שוויון בהכנסות צריכים לקבל תשומת לב ראויה. פער אי השוויון בהכנסה בהודו הולך ומתרחב וזה לא בדיוק סימן לכלכלה משגשגת אלא למערכת כלכלית מתחילה. יש לטפל בנושאים כאלה כדי לקיים צמיחה איתנה של כלכלה.
למרות החסרונות הללו, להודו יש את היתרונות של מוסדות דמוקרטיים משגשגים, דיבידנד דמוגרפי ומאגר גדול של יזמים וכוח אדם מדעי וטכני שיכול לעשות הבדל עצום בסיפור ההצלחה הכלכלי של הודו. קצב צמיחת התמ"ג שנרשם לאחרונה של 8.2% עשוי להיות מגמה בכיוון הנכון ויש תקווה באופן כללי כי צפויה תקופה מתמשכת של צמיחה תעשייתית. ניתן לשמר את תנופת הצמיחה באמצעות רפורמות נוספות והחלטות מדיניות מהירות.
***
