מדינת ביהאר ההודית עשירה מאוד מבחינה היסטורית ותרבותית, אולם אינה עומדת כל כך על שגשוג כלכלי ורווחה חברתית. המחבר מתחקה אחר מקור הפיגור הכלכלי של ביהאר למערכת הערכים שלו ומציע לשפץ אותה למטרה רצויה של צמיחה כלכלית.
ממוקם בחלק הצפון מזרחי של הודו, מדינת ביהאר שמו נגזר מוויהר - המנזר הבודהיסטי. בתקופה העתיקה, זה היה מושב גדול של כוח ולמידה. הוגים גדולים ואישים היסטוריים כמו גאוטמה בודהה, מהביר והקיסר אשוקה עשו שינוי עצום בחיי האנשים. גנדי בדק לראשונה את טכניקת הסאטיאגרה שלו ביהאר תוך מחאה נגד המדיניות הבריטית של מטעי אינדיגו. אפשר לטעון שביהאר הייתה תחנת הכוח האינטלקטואלית והפוליטית של הודו - מהבודהא, השליטים הגדולים של מאוריה ושושלות גופטה של ימי קדם ועד גנדי ו-JP Narayan בתקופה המודרנית, ביהאר השפיע ועיצב את ההיסטוריה.
עם זאת, אולי לא הכל טוב עם ביהאר עכשיו. "בעוד שהאסון ביהאר פוגע בגוף, האסון שנגרם כתוצאה מחוסר המגע משחית את הנפש" אמר מהטמה גנדי בזמן שדיבר על שיטת הקאסטות. שיטפון הוא צרה שנתית קבועה גם היום. כך גם הפיאודליזם ומערכת הקאסטות, אם כי מעט מופחתות מאז ימיו של מר גנדי, מה שכנראה משתקף בצורה הטובה ביותר בתגובה "לא נתתי להם (לעניי ביהאר) גן עדן, אבל נתתי להם קול'' על ידי ראש הממשלה לשעבר מר לאלו ידב.
מבחינה כלכלית, ביהאר עדיין נותרה בין המדינה הענייה ביותר בהודו עם צמיחה עגומה מאוד בעסקים ובתעשייה. אינדיקטורים של כלכלי וביצועי הפיתוח האנושי של ביהאר - תוצר לנפש, גודל התמ"ג הכולל, חקלאות, זמינדרי, יזמות, צמיחה תעשייתית, אבטלה, הגירה למדינות אחרות עבור השכלה ותעסוקה, צפיפות אוכלוסין, בריאות, חינוך וממשל - כל אחד מהם הוא תחומי דאגה הדורשים שיקולים זהירים.
יש חוסר תת לאומי חזק תרבות גם כן. קסטה (קבוצה חברתית אנדוגמית סגורה המדורגת בספקטרום החברתי המבוסס על טוהר פולחני וזיהום) השתייכות וקשרים קובעים במידה רבה את היחסים החברתיים ומהווים מקור חזק לכוח פוליטי.
מהי מערכת הערכים של אנשי ביהאר? מהן האמונות בקרב האנשים שמשהו טוב ושווה לשאוף אליו? מהם הדברים שכדאי לקבל ושווה להשיג? מה הם אוהבים לעשות בחיים? שאל כל נוער והתשובות ככל הנראה יהיו ניצב משטרה, שופט מחוז, חבר אסיפה מחוקקת, חבר פרלמנט, שר, או אפילו מאפיה. לא סביר שתתקלו במישהו שירצה להיות תעשיין או איש עסקים. כמעט כולם במרדף אחר כוח, השפעה והכרה חברתית - מכונית רשמית עם אור המשואה האדום. עבודה ממשלתית קבועה היא מה שבני נוער מחפשים.
כדי לסייע בהשגתם, קיימת תעשיית קואצ'ינג משגשגת אשר מספקת הכשרה למועמדים למבחני קבלה ואימון מיוחד למבחני גיוס לשירותים אזרחיים, לבנקאות ולמשרות ממשלתיות אחרות במגזר הציבורי. בבירת המדינה פאטנה לבדה יש כ-3,000 מכוני אימון פרטיים. על פי הערכה, המחזור השנתי עשוי להיות בסביבות 100 מיליון ליש"ט, וזה משמעותי עבור מדינה עם תוצר לנפש של 435 ליש"ט (2016-17).
למה ניתן לייחס את אלה? למרות החינוך כתהליך של רכישת ידע ומיומנויות הנדרשים לתפקיד, זה נראה יותר כמו ניסיון לשבור את המחסום של מערכת הריבוד החברתית הסגורה בדרך של גישור על פערים כלכליים ואפליית מעמדות. זה נראה יותר כתגובה לאלמנטים של מערכת פיאודלית קיימת. כתוצאה מכך, אנשים מעריכים כוח על קבוצות חברתיות אחרות. ההכרה מוקירת.
לקיחת סיכונים, חדשנות, יזמות והצלחות בעסקים ובתעשייה אינן מדורגות גבוה במערכת הערכים ולכן לא שואפים אליהן באופן כללי. כנראה, זה בליבת הפיגור הכלכלי של ביהאר.
ישנן עדויות הקושרות ערכים חברתיים ליזמות, צמיחה כלכלית ושגשוג. מקס ובר הגה שהקפיטליזם מבחינה היסטורית לא יכול היה להתפתח בהודו ובסין בעיקר בגלל אתוס דתי "עולמי אחר" של הינדואיזם ובודהיזם בהתאמה. בספר שלו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" הוא קבע כיצד מערכת הערכים של הכת הפרוטסטנטית הובילה לעליית הקפיטליזם באירופה. סיפור ההצלחה הכלכלי של דרום קוריאה הוא גם דוגמה לכך. אלו הם המקרים של ערכים דתיים המחזקים את הדחפים האישיים להצלחות כלכליות וחומריות.
חֶברָה צריך לעודד ולתגמל חברים שלוקחים סיכונים בזיהוי ויצירת פתרונות חדשניים כדי לספק את הצרכים והדרישות של האוכלוסייה. חלק העושר שנוצר כך על ידי העסקים והתעשיות נאסף על ידי המדינה בצורה של הכנסות אשר במילותיה של קאוטיליה "היא עמוד השדרה של הממשל". ככל הנראה, החברה של ביהאר הסיטה את המיקוד שלה מהתנאי המקדים הפונקציונלי של "ייצור כלכלי והחלפה של סחורות ושירותים" ו"יצירת עושר".
ערכים חברתיים, יזמות, צמיחה כלכלית ושגשוג קשורים זה בזה. מה שביהאר צריך הוא שיפוץ מסיבי של מערכת הערכים שלו כדי להפוך אותה לתורמת לפיתוח יזמות, פעילויות עסקיות ומסחריות. פיתוח יזמות הוא הנתיב היחיד בר-קיימא להפחתת עוני.
כמו אנגליה, ביהאר צריך להפוך ל"אומה של בעלי חנויות", אבל לפני כן, "להיות בעל חנות" צריך להיות מוקיר ומוערך על ידי תושבי ביהאר. הערך של יצירת עושר ידרוש הקניית עקרונות דמוקרטיים, סובלנות וכבוד לשלטון החוק כחלק מהסוציאליזציה והחינוך העיקריים.
***
מאמרי סדרת "מה ביהאר צריך".
I. מה שביהאר צריך הוא שיפוץ מסיבי במערכת הערכים שלו
השנייה. מה שביהאר צריך היא מערכת 'איתנה' לתמיכה ביזמים צעירים
ג. מה שביהאר צריך הוא הרנסנס של 'זהות ויהאארי'
IV. ביהאר ארץ העולם הבודהיסטי ( ספר אינטרנט על הרנסנס של ויהארי זהות' | www.Bihar.world )
***
מחבר: Umesh Prasad
הכותב הוא בוגר בית הספר לכלכלה של לונדון ואקדמאי לשעבר בבריטניה.
הדעות והדעות המובעות באתר זה הן אך ורק של המחבר/ים ושל תורמים/ות אחרים, אם יש כאלה.
