מורשתו של זמר ע'זאל ג'אג'יט סינג

Jagjit Singh ידוע כזמר הגאזלי המצליח ביותר בכל הזמנים שזכה גם לשבחי הביקורת וגם להצלחה מסחרית ושקולו מלא הנפש נגע במיליוני לבבות.

קולו של הזמר Jagjit Singh היפנט מיליונים בהודו ברחבי העולם. המעריצים שלו מטורפים בגלל הגאזלים המהפנטים שלו - אחת הצורות הפואטיות הנפוצות והפופולריות ביותר, במיוחד ברחבי המזרח התיכון ודרום אסיה. יג'יט סינג שלט באמנות הבעת כאב ועצב באמצעות שירים כתובים להפליא.

המסע של האיש הזה מגגמוהאן לג'ג'יט לא היה קל. אביו של ג'גמוהאן, אמיר צ'אנד, נולד במשפחה הינדית אך הוא אימץ את הסיקיזם וכעת נקרא סרדאר עמאר סינג. תנאיו היו קשים שכן הוא היה גרוע ונאלץ לעבוד לאורך כל היום. עם זאת, הוא היה מסור ללימודים בלילה וקיבל עבודה ממשלתית בה הוצב לראשונה בביקנר בראג'סטאן. יום בהיר אחד כשהוא נסע מביקנר לעיר הולדתו סרי גנגאנגאר, הוא פגש בחורה סיקית יפהפיה בשם באצ'אן קאור ברכבת וברגע שהשיחה שלהם התחילה היא לא הסתיימה אף פעם כששניהם התחתנו. נולדו להם 11 ילדים, מתוכם רק ארבעה שרדו, מתוכם ג'גמוהן היה אחד מהם שנולד בסרי גנגנגאר ב-1941.

לאחר שהודו קיבלה עצמאות ב-1947, הייתה זו תקופה קשה מאוד עבור האומה שכן היא החלה לעמוד על רגליה וכל אדם נאבק על מזון ואמצעי עבודה. בתקופות קשות כאלה כמעט ולא היה מקום לצורות אמנות כמו מוזיקה. אבל כמו הסיפור, בתוך כל זה יצא צעיר מבטיח מרחובות סרי גנגנגאר בראג'סטאן שבצפון הודו.

ביום מסוים, אביו של Jagmohan לקח אותו לגורו הדתי שלו שחזה ויעץ שאם Jagmohan ישנה את שמו אז יום אחד הוא ינצח את כל העולם הזה עם מיומנות מיוחדת כלשהי. מאותו יום ואילך הפך Jagmohan לג'ג'יט. לא היה חשמל בזמנים ההם, וג'ג'יט נהג ללמוד תחת מנורת נפט אחרי רדת החשכה, אם כי לא התלהב במיוחד מהלימודים. לג'ג'יט הייתה אהבה ותשוקה עצומה לשיר מגיל צעיר מאוד, והשיר הראשון שהוא שר היה בעודו למד בבית ספר חלסה ומאוחר יותר ב-1955 הוא שר בגדול. מלחינים. הוא גם נהג לשיר גורבני (מזמורים דתיים) ב-Gurudwaras - המקום הקדוש של הסיקים מגיל צעיר.

מאוחר יותר ג'ג'יט עבר לג'לנדהר בפנג'אב שבצפון הודו ללימודים גבוהים, שם השלים את התואר הראשון שלו במדעים במכללת DAV. לאורך ימי הקולג' שלו הוא שר שירים רבים ובשנת 1962, הוא שר שיר מול ד"ר ראג'נדרה פראסד, הנשיא הראשון של הודו, במהלך חגיגת היום השנתי של המכללה. אביו תמיד ייחל שג'ג'יט ילמד קשה יותר ויהפוך למהנדס או משרד ביורוקרטי שנחשב למשרה מכובדת ביותר בממשלה, אז כדי למלא את רצונותיו של אביו, ג'ג'יט נסע לקורוקשטרה בהריאנה כדי לעשות את המאסטר שלו בהיסטוריה.

במהלך ימיו לאחר סיום הלימודים ג'ג'יט נסע לשימלה בהימאצ'ל פראדש לשיר לאירוע מסוים ופגש בטעות את אום פראקש שהיה שחקן מפורסם בתעשיית הקולנוע ההודית. אום פראקש כל כך התרשם משירתו של ג'אג'יט שהוא ביקש מיד מג'ג'יט להגיע למומבאי, ביתה של תעשיית הקולנוע והמוזיקה ההודית. ג'אג'יט הסכים מייד ועבר למומבאי, שם שרד בתחילה בעבודות מזדמנות, ואז התחיל להרוויח קצת כסף על ידי הלחנת ג'ינגלים של פרסומת ועל ידי הופעה חיה באירועי חתונה.

לרוע המזל, זה לא היה מסע נעים במיוחד עבור ג'אג'יט מכיוון שהוא לא הצליח להשיג דבר ונותר חסר פרוטה אפילו לשרוד במומבאי, ולכן הוא חזר הביתה בנסיעה מוסתר בשירותים ברכבת. עם זאת, החוויה הזו לא הרגה את רוחו של Jagjit ובשנת 1965 הוא היה נחוש שהוא יבלה את חייו עם מוזיקה ולכן הוא שוב עבר למומבאי. אחד מחבריו הקרובים ביותר של ג'אג'יט בשם הארידמן סינג בהוגל סידר כסף לג'ג'יט לנסוע למומבאי וגם ימשיך לשלוח כסף כדי לעזור לו לשרוד בעיר הגדולה. ג'ג'יט אמנם קיבל עזרה כספית מחברו הנדיב, אך במהלך ימיו הקשים הוא התמודד עם קשיים רבים.

ג'ג'יט למד בסופו של דבר מוזיקה קלאסית מהזמרים המפורסמים של אז - מוחמד רפי, KL Sehgal ולאטה מנגשקר. מאוחר יותר התקדם התעניינותו בקריירה מקצועית במוזיקה והוא החליט לקבל הכשרה בפורמט במוזיקה קלאסית מהאוסטד ג'מאל חאן ופנדיט צ'אגאן לאל שארמה ג'י. מעניין שבימים הקשים שלו במומבאי, הוא אפילו עשה הופעת משחק קטנה בסרטו של במאי הקולנוע סובהאש גאאי 'עמאר' בתור חברו של הגיבור הראשי.

משפחתו של ג'ג'יט לא הייתה מודעת לחלוטין לכך שהוא נמצא במומבאי, מכיוון שנהג ללכת הביתה במהלך חופשת הקולג' שלו. כשהוא לא ביקר בבית במשך תקופה ארוכה, אביו ביקש מאחיו של ג'אג'יט לבקש מידע מחבריו של ג'אג'יט על מקום הימצאו. אמנם אחד מחבריו הודיע ​​לאחיו של ג'אג'יט שג'ג'יט עזב את לימודיו ועבר למומבאי אבל אחיו בחר לשתוק בעניין זה. לאחר כחודש, ג'ג'יט עצמו כתב מכתב למשפחתו וסיפר להם את כל האמת ושהוא גם הפסיק ללבוש את הטורבן שלו, כי הרגיש שתעשיית המוזיקה עשויה לא לקבל זמר סיקי. אביו זעם לדעת זאת והפסיק לדבר עם Jagjit מאותו יום ואילך.

במהלך שהותו במומבאי, ג'ג'יט קיבל הזדמנות לעבוד עם חברת HMV, חברת מוזיקה גדולה של אותה תקופה וה-EP הראשון שלו (ההצגה המורחבת) הפך לפופולרי מאוד. לאחר מכן הוא פגש את צ'יטרה דוטה, בנגלית כששר ג'ינגל פרסומת דואט ולמרבה ההפתעה צ'יטרה לא אהב את קולו של ג'אג'יט בהתחלה. צ'יטרה הייתה נשואה באותה תקופה והייתה לה בת, אולם היא התגרשה בשנת 1968 וג'אג'יט וצ'יטרה התחתנו בשנת 1971. זו הייתה שנה מפוארת עבור ג'אג'יט סינג והוא וצ'יטרה כונו "הזוג הגאזל". הם התברכו בבן זמן קצר לאחר מכן ששמו ויווק.

בשנה זו בדיוק היה לג'ג'יט אלבום מוזיקה סופר להיט בשם 'Super 7'. אלבומו החשוב והאגדי ביותר היה 'The Unforgettables' באמצעות פזמון וכלי נגינה אלקטרוניים, הזדמנות שניתנה לו על ידי HMV שלאחריה הוא הפך לכוכב בן לילה וזה באמת היה ההישג הגדול הראשון שלו. 'הבלתי נשכחים' היה אלבום רב מכר בתקופה שבה לא היה שוק לאלבומים מלבד סרטים. הוא קיבל צ'ק בסך 80,000 רופי הודי בשנת 1977 שהיה אז סכום עצום מאוד. לאחר שראה את Jagjit משיג הצלחה, אביו התחיל לדבר איתו שוב.

אלבומו השני של Jagjit 'Birha Da Sultan' יצא ב-1978 ורוב שיריו זכו להצלחה. לאחר מכן, Jagjit וצ'יטרה הוציאו בסך הכל שישה עשר אלבומים. הוא הפך למוזיקאי ההודי הראשון שהקליט אלבום דיסק דיגיטלי טהור 'Beyond Time' ב-1987 שהוקלט בחופים זרים מחוץ להודו, בתוך הרצף המוצלח הזה, ג'ג'יט וצ'יטרה סבלו מטרגדיה אישית הרסנית. בנם Vivek מת בתאונת דרכים בגיל צעיר של 18 שנים. לאחר הטרגדיה הכואבת הזו ב-1990, צ'יטרה וג'ג'יט ויתרו שניהם על השירה.

Jagjit חזר לשיר ב-1992 ונתן את קולו למשוררים רבים. הוא הפיק כמה אלבומים עם הסופר גולזר והלחין את המנגינות לדרמת הטלוויזיה 'מירזה גליב' שכתב גולזר. Jagjit גם השאיל את קולו ל'Geeta Shloko' ו-'Shree Ram Charit Manas' ופזמונים כאלה כשהם נאמרו על ידי Jagjit Singh נתנו תחושה שמימית למאזינים. כמה מיצירותיו הטובות ביותר של ג'אג'יט הגיעו לאחר שאיבד את בנו, שכן נראה היה שלכך הייתה השפעה מעשירה על ליבו. בהודו אנשים היו מודעים למוזיקה קלאסית אבל האופן שבו קולו של ג'ג'יט מתחבר עם האדם הפשוט מדהים. למרות שהוא שר בקול כה מלא נשמה, הוא היה אדם מאוד ידידותי ועליז. הוא אהב רכיבה על אופניים כי זה הזכיר לו את הנוער הזה.

אנשים מכל קבוצת גיל מעריצים לא רק את השירה של ג'אג'יט סינג, אלא גם את המילים מלאות הנשמה והלחנים הגאזליים. Jagjit עשה שירה יפה ושילם כבוד לכל כותב שירים בסגנון המובהק שלו. הוא תמיד תמך מאוד בעמיתיו שתמיד היו לו יחסים ידידותיים. בשנת 1998 הוא לקה בהתקף לב חמור שלאחריו הרופא הציע לו לעבור ניתוח מעקפים שלא הסכים לו. במקום זאת הוא החליט לבקר את חברו בדהראדון, אוטרכאנד, שהיה מומחה לאיורוודה וג'ג'יט נתן אמון מלא בטיפול שלו. לאחר חודש הוא חידש את עבודתו.

Jagjit Singh הוא הזמר-מלחין ההודי היחיד שהפיק שני אלבומים עבור ראש ממשלת הודו לשעבר, אטל ביהארי וג'פייי, שהוא בעצמו משורר - בשם Nayi Disha ו-Samvedna. ב-2003 הוא קיבל את פדמבחושן, הכבוד האזרחי השלישי בגובהו במדינה על תרומתו לשירה. בשנת 2006 קיבל את פרס מפעל חיים למורים. לרוע המזל, טרגדיה נוספת התרחשה בשנת 2009 כאשר בתם של Jagjit וצ'יטרה נפטרה וגרמה להם לטבוע בעצב שוב.

בשנת 2011, לאחר שמלאו לו 70 החליט ג'ג'יט לעשות קונצרט '70' בו הגיש שיר לזכרו של בנו בשם 'Chitti Na Koi Sandes, Jaane Who Kaunsa Desh, Jahan Tum Chale Gaye' מתורגם כ'ללא מכתב או הודעה, לא יודע איזה מקום שאליו הלכת'. בספטמבר 2011 ג'ג'יט סינג סבל מדימום מוחי ולאחר שהיה בתרדמת במשך 18 ימים, הוא נפטר ב-10 באוקטובר 2011. האיש הזה לקח גאזלים לאדם הפשוט והוא זכה להצלחה עצומה שכן רבים משיריו נחשבים לקלאסיקה. הוא ללא ספק הפופולרי ביותר זמר גאזלי בכל הזמנים. שיריו 'Jhuki Jhuki Si Nazar' ו-'Tum Jo Itna Muskra Rahe Ho' מהסרט ההינדי Arth הביעו אודה נצחית לרגשות האהבה והתשוקה ולהערצה אילמת. שיריו כמו 'הוש ואלון קו קיה ח'באר קיה' ו'חותון סה צ'ו לו טום' הביעו עצב, געגוע, כאב של פרידה ואהבה חד-צדדית. Jagjit Singh הותיר אחריו מורשת יפה של שירים מהפנטים שיוקיר מיליוני מאזינים עוד הרבה זמן.

***