גורו נאנק הביא אפוא 'שוויון', 'מעשים טובים', 'יושר' ו'עבודה קשה' לליבה של מערכת הערכים של חסידיו. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה הדתית של הודו ש"עבודה קשה" קיבלה מקום מרכזי במערכת הערכים, אשר כנראה הייתה השלכה ישירה על רווחתם הכלכלית של החסידים. זה הוביל לשינוי פרדיגמה משמעותי מאוד מכיוון שערכים אלה הם תנאי הכרחי והגורמים העיקריים ליזמות ושגשוג כלכלי. משהו הדומה לפרוטסטנטיות שמערכת הערכים שלו לפי מקס ובר הולידה את הקפיטליזם באירופה.
בימי הצעיר נהגתי לתהות מדוע חתונות סיקים לא לוקחות בחשבון מוהוראט או יום משמח ומתקיים בדרך כלל בסופי שבוע ובחגים. למה אני לא רואה סיקה מתחנן ברחוב. מה כל כך נהדר בפנג'אב שלמרות היותה מדינה קטנה היא סל הלחם של מדינה כל כך גדולה כמו הודו. מדוע מהפכה ירוקה יכולה להתרחש רק בפנג'אב? מדוע יותר מ-40% מה-NRI בהודו מגיעים מפונג'אב? המטבחים הקהילתיים לאנגר של Gurodwaras תמיד הפנטו אותי בגלל הגישה השוויונית האוניברסלית שלה.
יותר אני מתעמק באלה, יותר אני מעריץ ומעריץ עמוקות גורו נאנאק על הפילוסופיה החברתית ועל תורתו.
החברה ההודית של זמנו הייתה רצופה בכמה בעיות חברתיות כולל פיאודליות כלכלי היחסים בחברה. מערכת הקאסטות והאי-נגיעה השתוללו ולא הצליחו להציע חיים בכבוד לחלק משמעותי מהאוכלוסייה ההודית. הכוהנים היו בעלי עוצמה והיו המתווכים בין האל לאנשים רגילים. קארמה בדרך כלל הכוונה היא רק לבצע טקסים. להיות דתי פירושו נסיגה מהקהילה, ''עולםיות אחרת'' ודבקות עבדית.
בתור גורו או מורה, הוא הראה דרך מתוך אלה לאנשים. קארמה עבורו פירושה פעולה טובה במקום ביצוע טקסים. לטקסים דתיים ולאמונות טפלות אין ערך. הוא הציע כבוד לאנשים בדרגים הנמוכים של החברה בכך שהדגיש שכולם שווים. הפרקטיקות השוויוניות של לנגר או המטבח הקהילתי ערערו ישירות על חוסר המגע ומערכת הקסטות. הכוהנים לא היו רלוונטיים מכיוון שלכולם יש גישה ישירה לאלוהים. להיות דתי לא פירושו לפרוש מהחברה ולהיות א sadhu. במקום זאת, חיים טובים חיים בתוך הקהילה וכחלק ממנה.
כדי להתקרב לאל, אין צורך להתרחק מהחיים הרגילים. במקום זאת, יש להשתמש בחיים הרגילים בהתייחסות לכולם באופן שווה כדרך להתקרב לאלוהים. הדרך לנהל חיים טובים היא לחיות בכנות ולעבוד קשה.
גורו נאנק הביא אפוא 'שוויון', 'מעשים טובים', 'יושר' ו'עבודה קשה' לליבה של מערכת הערכים של חסידיו. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה הדתית של הודו ש"עבודה קשה" קיבלה מקום מרכזי במערכת הערכים, אשר כנראה הייתה השלכה ישירה על רווחתם הכלכלית של החסידים. זה הוביל לשינוי פרדיגמה משמעותי מאוד מכיוון שערכים אלה הם תנאי בל יעבור והגורמים העיקריים ליזמות ושגשוג כלכלי. משהו הדומה לפרוטסטנטיות שמערכת הערכים שלו לפי מקס ובר הולידה את הקפיטליזם באירופה.
אולי זה עונה על שאלות בפסקה הפותחת שלי.
אולי, הטמעה והפנמה של תורתו והשקפות העולם של גורו ננק במהלך הסוציאליזציה העיקרית תסייע בבניית מערכת ערכים הומאנית שתסייע לצמיחה ולשגשוגה הכלכליים של הודו.***
ברכות גורפורב ב-549th יום הולדתו של גורו ננק דב ג'י - 23 בנובמבר 2018.
***
מחבר: Umesh Prasad
הכותב הוא בוגר בית הספר לכלכלה של לונדון ואקדמאי לשעבר בבריטניה.
הדעות והדעות המובעות באתר זה הן אך ורק של המחבר/ים ושל תורמים/ות אחרים, אם יש כאלה.
מתוארת יפה מאוד הפילוסופיה של גורו ננק דב ג'י, שהיה לא רק קדוש אלא סוציאליסט במובן האמיתי. הוא תמך בתוקף באחדות אוניברסלית זרקה את כל סוגי אי השוויון החברתי והכלכלי וגם זאת על ידי חיים רגילים ופשוטים. אני מסכים עם המחבר שלא רק הודו אלא הבינאום של תורתו יסייעו לבנות מערכת ערכים אנושית על פני כדור הארץ לקראת עולם טוב יותר לחיות בו בעתיד.
מאמר כתוב היטב, קצר וקצר, באמת בחר את המהות של תורתו של גורו ננק. תורתו קבעה את טביעות הרגל כיצד להיות אדם טוב יותר ולהעלות את עצמנו מעל הצבע והמסורות אשר משחיתות את המרקם של האדם.