בודהיזם: פרספקטיבה מרעננת אם כי בת עשרים וחמש מאות שנים

תפיסת הקארמה של בודהה הציעה לאנשים פשוטים דרך לשפר את החיים המוסריים. הוא חולל מהפכה באתיקה. לא יכולנו עוד להאשים שום כוח חיצוני כמו אלוהים בהחלטות שלנו. היינו אחראים לחלוטין לתנאים המוסריים שלנו. הכסף עוצר איתנו. ''היה המנורה שלך, אל תחפש מקלט אחר'' הוא אמר ''אתה לא צריך להיות קורבן אלא אדון לגורל שלך'' - (קטע מתוך יוז, בטאני 2015, 'גאון הבודהה העולמי העתיק' ', BBC)

לדת אין הגדרה קבועה אולם היא עשויה להתפרש כמערכת מאוחדת של אמונות ומנהגים הכוללים אל כל יכול, נביא(ים), ספר קודש, דוגמה מרכזית, כנסייה, שפת קודש וכו'. האמונות האברהמיות מקודדות והן דתות לפי הספרים .

פרסומת

ייתכן שזה לא המקרה עם הינדואיזם. זה לא מקודד. אין אמונה אחת ואין ספר קדוש אחד קבוע ואין שום דוגמה קבועה. ככל הנראה, הינדים אינם מאמינים; הם מחפשים מוקשה או שחרור מסנסרה, המעגל החוזר והאינסופי של לידה, חיים, מוות ולידה מחדש. הם מחפשים פתרון לבעיה של סנסארה.

לכל יצור חי יש אטמה, נשמה קבועה בלתי ניתנת להריסה אשר משנה גוף לאחר כל מוות ועוברת מעגל אינסופי של לידות ומוות. כל חיי אדם צריך להתמודד עם סבל. קווסט הוא לחפש דרך להשתחרר ממעגל הלידות מחדש. בהינדואיזם הדרך לשחרור היא התנסות ישירה בעצמי הקבוע והתמזגות יידוי הנשמה האינדיבידואלית עם פרמטמה הנשמה האוניברסלית.

לאחר שוויתר על משפחה ועל כס המלכות, בודהה בימיו הראשונים כמחפש האמת, ניסה זאת כדי לחפש פתרון לסנסרה אך החוויה הטרנספורמטיבית חמקה ממנו. אפילו העונשים הקיצונים המתכחשים לעצמם לא עזרו לו להגיע לשחרור. לפיכך, הוא ויתר על שתי הגישות - לא פינוק עצמי ולא התעללות עצמית קיצונית במקום זאת הוא אימץ את דרך הביניים.

מתינות הפכה לגישתו החדשה במרדף אחר השחרור. הוא עשה מדיטציה ובחן מציאות של עולמות פנימיים וחיצוניים. הוא גילה שהכול בעולמות משתנה כל הזמן ונמצא בתנופה מתמדת - צורה חומרית פיזית, אופי, נפש, תחושה, התודעה שלנו כולם חולפים. אין נקודה אחת שלא משתנה. משהו כמו עקרון אי הוודאות של הייזנברג במכניקת הקוונטים. ההבנה הזו ששום דבר אינו קבוע או קבוע הובילה את בודהה למסקנה שהמושג של אטמה נשמה קבועה או עצמאית אינו חוקי.

בודהה הכחיש את קיומה של ישות עצמאית מהותית. (אז, אין מושג של יצירה ב בודהיזם. כולנו רק מתבטאים). עוד אמר, הרעיון של נשמה קבועה הוא הגורם העיקרי לבעיה מכיוון שהוא הפך אנשים לאנוכיים ומרוכזים בעצמם. זה יצר תשוקות ושעבד אנשים לדאגות ארציות חולפות ובכך שמר על אנשים לכודים סנסארה.

לפי בודהה, הדבר הראשון בנתיב השחרור הוא להיפטר מאשליה עמוקה של נשמה קבועה. ''אני'', ''אני'' או ''שלי' הם גורמים בסיסיים לסבל (שזה לא רק מחלה או זקנה אלא האכזבות המתמשכות וחוסר הביטחון של החיים) הנובעים מתוך אשליה של העצמי הקבוע. היפטרות מהאשליה הזו על ידי גילוי מחדש של הטבע הלא-עצמי של האדם היא המפתח להתגברות על הסבל. הוא אמר ''אם נוכל לכבות את אשליה העצמי, נראה דברים שהם באמת והסבל שלנו יסתיים. יש לנו את היכולת להשתלט על חיינו''. הוא טען לשרש לצמיתות את הכמיהה, הבורות והאשליה ובכך להשתחרר מסמסרה. זו הדרך להגיע לשחרור התודעה או נירוונה שנחווה ישירות מבפנים.

של בודהה נירוונה או שהשחרור היה פתוח לכולם בתיאוריה, אבל רבים התקשו להרשות לעצמם זמן אז הוא הציע תקווה לאנשים כאלה על ידי ניסוח מחדש של התפיסה ההינדית של קארמה. קארמה התייחסות לפעולה משמעותית אשר משפרת את איכות החיים בחיים הבאים. באופן מסורתי, זה היה שם נרדף לטקסים ולפעולות שבוצעו על ידי כמרים למען מעמדות גבוהים יותר. לבני המעמד הנמוך ביותר היו סיכויים מועטים לשפר את חייהם הבאים באמצעות הצורה הטקסית הזו של קארמה.

בודהה השתנה קארמה מפעולה פולחנית למחשבה ולכוונת הפעולה. לאנשים הייתה כעת ברירה לעשות טוב. כוונת הפעולה הייתה חשובה יותר מהפעולה עצמה. אם חשבת טוב והכוונה שלך הייתה טובה זה יכול לשנות את גורלך. הוא לקח את הקארמה מידיהם של כמרים שהתרגלו ונתן בידי אנשים פשוטים. מעמד, מעמד ומגדר לא היו רלוונטיים. לכולם הייתה הבחירה והחופש להשתפר ולהפוך לאדם טוב. הקונספט שלו של קארמה היה משחרר. לכל מי שנתקע במעגל הסמסרה הייתה הזדמנות לשפר את איכות הלידה מחדש שלהם.

תפיסת הקארמה של בודהה הציעה לאנשים פשוטים דרך לשפר את החיים המוסריים. הוא חולל מהפכה באתיקה. לא יכולנו עוד להאשים שום כוח חיצוני כמו אלוהים בהחלטות שלנו. היינו אחראים לחלוטין לתנאים המוסריים שלנו. הכסף עוצר איתנו. ''תהיה המנורה שלך, אל תחפש מקלט אחר'' הוא אמר ''אתה לא צריך להיות קורבן אלא אדון לגורל שלך''.

בודהיזם

אין שפת קודש, אין דוגמה, אין צורך בכומר, אפילו אלוהים אינו הכרחי, הבודהיזם חיפש אמת וקרא תיגר על האורתודוקסיה הדתית. זה הוביל לרציונליות שגברה על אמונה טפלה ואמונה. בודהה התעקש על ערך מוחלט של חמלה, אך תרומתו הגדולה ביותר לאנושות היא בניסוח מחדש של קארמה. כעת התאפשר לאנשים לנקוט בפעולות טובות מבלי לאשר או להסכים בהכרח על השקפת עולם דתית.

הוא הסביר איך להתנהג לא משנה שיש אלוהים או אין. זה משהו רלוונטי בצורה יוצאת דופן עבור עולם מודרני רווי קונפליקטים ואלימות.

***

מקור:

יוז, בטאני 2015, 'Genius of the Ancient World Buddha', BBC, אוחזר מ https://www.dailymotion.com/video/x6vkklx

פרסומת

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את השם שלך כאן

למען הביטחון, נדרש שימוש בשירות reCAPTCHA של גוגל הכפוף לגוגל מדיניות הפרטיות ו תנאי שימוש.

אני מסכים לתנאים אלה.